מיכאל ברנשטיין הוא יזם בתחום האג-טק, מומחה בתחום החקלאות המדייקת. בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ותואר שני בחישה מרחוק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בשנים האחרונות קמו חברות סטארט-אפ רבות העוסקות בעולם החקלאי אשר קיבלו תנופה בייחוד אל מול משבר הקורונה. אם תתקלו במקרה בדף המסרים שלהם, תמצאו כמה עובדות פשוטות:
- אוכלוסיית העולם תגיע ל- 9.6 מיליארד עד שנת 2050 ואת האנשים האלו יש להאכיל.
- שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית גורמים לאירועי מזג אוויר בלתי צפויים ויש לבצע התאמות למצב זה.
- קיים מחסור עולמי הולך וגדל בקרקעות פוריות.
- יש מודעות גוברת לאיכות הסביבה ולהשלכות העצומות שיש לפעילות החקלאית על איכות החיים היומית שלנו.
- עליה עקבית במחירי התשומות וכוח האדם.
עובדות אלו מצטרפות לשאיפותיו הבסיסיות של כל חקלאי: להקטין הוצאות, להגדיל את היבול ולשמור על איכות תוצרת גבוהה. כל זאת, לצד המודעות הגוברת למזון ‘נקי’ ובר קיימא.
ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שאנו עדים לה בשני העשורים האחרונים לא פסחה על ענף החקלאות. כיום התחום נעזר בכלים דיגיטליים על מנת לבסס את תהליך קבלת ההחלטות בצורה טובה יותר. התפתחויות אלו שייכות לתחום בצמיחה הנקרא ‘חקלאות מדייקת’, בעזרתה, מקווה האנושות להצליח להפיק יותר מכל פיסת אדמה חקלאית.
אם נעשה סקירה קצרה על המהפכות החקלאיות בעבר ההיסטורי, נגלה שהמהפכה הראשונה נעשתה באמצעות הכנסת מיכון חקלאי בין השנים 1900-1930 והביאה לכך שחקלאי בודד הצליח להאכיל 26 פיות של אנשים. בשנות ה-60 המאוחרות הוא כבר הצליח להאכיל 155 פיות הודות למהפכה ‘הירוקה’- שימוש בידע גנטי והשבחת זנים לקבלת יבול גבוה יותר. כעת, הציפיה היא כי באמצעות ‘חקלאות מדייקת’ אותו חקלאי יוכל להכפיל את התוצרת שלו מאותו תא שטח בו הוא מגדל היום, ולהאכיל באמצעותה 265 פיות של אנשים לפחות.
‘חקלאות מדייקת’ היא קונספט של ניהול חקלאי. היא מתבססת על מידע שנאסף באמצעות תצפית, מדידה ומתן תגובה מדויקת המתבססת על מידע זה. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, העושה שימוש בסנסורים שונים, המידע נרכש מהצמח עצמו, מהמצע שלו ומסביבתו בכל קנה מידה ובכל זמן. לאחר מכן, המידע מועבר לענן בו הוא עובר עיבוד ומשם הוא מוגש חזרה למקבל ההחלטות.
אגרונומים רבים נוהגים לתאר את הצמח כמפעל המשתמש בחומרי גלם שונים על מנת לייצר תוצרת, אך הצמח הינו אורגניזם חי מורכב ביותר הגדל בסביבה דינמית ומושפע מפרמטרים מגוונים. ככל שנצליח בכלים שברשותנו לנהל בצורה מיטבית את משאבי הצמח ותנאי הגידול שלו, כך נוכל למקסם את כושר הייצור של ה’מפעל’ שלנו. זה בדיוק מה ש’חקלאות מדייקת’ באה לעשות.
אם נפשט זאת, המטרה היא לתת בסיס מידע רציף לתחושת האצבע שמלווה את החקלאי בתהליך קבלת ההחלטות לאורך עונת הגידול ולקבל תמונה מלאה על מצבו. תהליך קבלת החלטות מונחה מידע (Data driven) ולא מונחה רגש.
הרצון לשפר ולייעל את אותן פעולות אגרונומיות הנעשות באופן רוטיני בכל גידול, הביאה לכניסתן של פלטפורמות רובוטיות ואוויריות מתקדמות. טכנולוגיות ואמצעים שהיו עד כה בשימוש בעולמות תוכן אחרים כגון המערכת הצבאית, מאומצות ומיושמות היום בצורה נרחבת אצל החקלאים. בזמן הזה חגים מעלינו עשרות לוויינים אשר מספקים צילומים רציפים ועקביים ומכסים כמעט כל חלקה חקלאית על פני הגלובוס. מידע זה, שנאסף על ידי אופטיקה מבוססת חישה מרחוק העושה שימוש בקרינה אלקטרומגנטית בספקטרום רחב של אורכי גל, מאפשר קבלת מידע אודות סטטוס הגידול והקרקע מכל מטר בשדה. יכולת זו מאפשרת לעבור לעבודה באזורי ממשק בה לכל חלק ניתן להעניק טיפול ייחודי המתאים רק לו, למשל, במידת ההשקיה והדישון לה הוא זקוק.
אחד האמצעים המרכזיים שנמצא בשימוש בחקלאות מדייקת הינה מערכת ניווט לוויינית כגון GPS שכולנו מכירים. באמצעות האיכון, ניתן ליישם פעולות חקלאיות בדיוק רב ובכך לבצע את הדבר הנכון, במיקום הנכון ובזמן הנכון. למשמעות של סטייה, אפילו בכמה סנטימטרים, יש השפעה גדולה וישירה על הפחת ועלויות התפעול.
עולם הרחפנים וכלי טיס הבלתי מאוישים שעשה קפיצת מדרגה משמעותית בעת האחרונה, הוא בעל פוטנציאל שימוש רב הן באיסוף מידע מהשטח והן ביישום של פעולות חקלאיות תפעוליות לכל אורך עונת הגידול.
על פני הקרקע נפגוש במהפכת ה’אינטרנט של הדברים’ (IOT), אשר מאפשרת יכולת איסוף והחלפת מידע כמעט מכל פרמטר אותו נרצה למדוד. טכנולוגיה זו הביאה לפיתוחי סנסורים פורצי דרך אשר באמצעותם ניתן לדעת מה מצב בריאות הצמח וסביבתו בכל רגע נתון.
עליה בכמות ומגוון הנתונים שנוצרת בעולם החקלאי, מהווה את הקרקע לכניסתן של טכנולוגיות המבוססת על בינה מלאכותית (AI) ונתוני עתק (Big Data). שימוש בהן מאפשר לעבד את המידע הרב שנאסף בצורה טובה ומהירה יותר וליישמה בפעולות חקלאיות רבות.
שילוב אינטליגנציה במכונה, קצב איסוף ועיבוד נתונים גבוה, ופיתוחים חדשים בתחום החישה מרחוק וקרוב – מביאים כעת להתכנות מעשית וכלכלית בהטמעת ‘חקלאות מדייקת’.
קיימות מספר נקודות עיקריות בהן קונספט זה בא לידי ביטוי:
- הפיכת פעולות מכניות לפעולות אינטליגנטיות. לדוגמא: זריעה, ריסוס סלקטיבי, דישון נקודתי, קילטור עישוב רק היכן שמצריך וכו’.
- החלפת כח אדם יקר ברובוטיקה. לדוגמא: קטיף, פיקוח מזיקים, האבקה.
- מדידת נתונים רציפה ואמינה וצבירתם במאגרי מידע לצורך תשאול ויצירת תובנות. לדוגמא: פנוטייפינג, מדידת רטיבות הקרקע, הרכב הקרקע, אקלים, אבחון למיכון החקלאי.
- פלטפורמה לניהול המשק החקלאי. לדוגמא: מערכות GIS, בקרת תשומות ותפוקות בכל רגע נתון.
לסיכום, שרשרת האספקה בעולם החקלאי מתחילה בזרע שנטמן באדמה ומסתיימת בצלחת של הצרכן הרוכש את התוצרת. כיום, ניתן לשלב כלים המבוססים על הנקודות שהוזכרו בכל חוליה בשרשרת זו ובכך להביא לשיפורים אותם מבקשת החקלאות המדייקת ליישם.
