למה הפסקת בניית הווילות בלב הערים היא לא טרגדיה – אלא הזדמנות היסטורית?
אם תסתובבו במרבית ערי המרכז, כמעט ולא תוכלו למצוא בתים פרטיים חדשים. המגמה הברורה של צמצום הבנייה של בתים צמודי קרקע בלב הערים אולי נראית לחלקנו כקיצו של חלום, אבל אנחנו מציעים לכם פרספקטיבה אחרת.
מגמה זו אינה אובדן, אלא הזדמנות היסטורית לעצב מחדש את הערים בישראל. עכשיו הזמן לאמץ חזון אורבני חדש, כזה שמציב את הקהילה, המפגש האנושי והמרחב הציבורי במרכז. חזון שבו החיים האמיתיים מתרחשים ברחובות, בכיכרות ובגנים, ולא מאחורי גדרות גבוהות.
צפיפות נכונה – יש דבר כזה
כאשר מדברים על “צפיפות עירונית”, רובנו חושבים על מגדלי ענק בני עשרות קומות, כאלה שיוצרים תחושת ריחוק וניכור. אך צפיפות עירונית נכונה אינה נמדדת רק בגובה, אלא באיכות התכנון. כיצד ניתן לייצר צפיפות איכותית? באמצעות בנייה מרקמית של 5–8 קומות היוצרת רחובות פעילים ומזמינים, ובעיקר תחושת שייכות.
תכנון כזה מאפשר לצמצם באופן דרמטי את התלות ברכב פרטי. במקום להקדיש שטחי ענק לכבישים ולחניות, ניתן לתכנן שכונות שבהן תנועת כלי הרכב מרוחקת מעט מבניין המגורים. כך נוצרים מרחבים בטוחים ושקטים, שבהם ילדים יכולים לרדת לשחק למטה ללא חשש, ושכנים יכולים להיפגש במקריות על ספסל בגינה המשותפת.
לחוות את העיר דרך הרגליים
בעיר צפופה ומתוכנת נכון, כל מה שצריך נמצא במרחק הליכה של 15 דקות מהבית – הסופרמרקט, גן הילדים, בית הקפה השכונתי או המרפאה. בעיר כזו, אשר מעודדת הליכתיות, החוויה העירונית האנושית נוצרת בדיוק ברגעים הקטנים. במפגש עם השכן בדרך למכולת, במאפייה שנמצאת מתחת לבית ובמשחק של אחר הצהריים בגינה הציבורית.
זוהי עיר שבה המרחב הציבורי הוא לא רק “שטח פתוח”, אלא מרכז החוויה – הפארקים, הכיכרות והשדרות הופכים ל”גינה של כולם”, מוקד למפגש חברתי, לתרבות ולפנאי. זוהי התשובה המודרנית לצורך בחיבור לקרקע ולמרחב פתוח, גם ללא גינה פרטית.
התחדשות עירונית היא לא רק פינוי-בינוי
הגיע הזמן להרחיב את מושג ההתחדשות העירונית מעבר למודל הצר של “פינוי-בינוי” שמתמקד בראייה כלכלית של החלפת הישן בחדש. התחדשות עירונית אמיתית היא תהליך של ריפוי והחייאת הרקמה העירונית כולה.
המפתח הוא עירוב שימושים – שילוב נכון הוא בין מגורים, מסחר, מוסדות ציבור ותרבות, במיוחד בקומות הקרקע. שילוב זה הופך רחובות שוממים לאזורים שוקקי חיים לאורך כל שעות היממה, מחזק את העסקים המקומיים, ומייצר סביבה בטוחה ומעניינת יותר.
החזון: פיתוח הנגב והגליל דרך אורבניות איכותית
עקרונות התכנון הללו אינם רלוונטיים רק לתיקון הערים במרכז הארץ. הם מהווים את המפתח והחזון לפיתוח הלאומי של הנגב והגליל.
במקום לשכפל את טעויות העבר ולבנות עוד פרברים מנומנמים מבוססי רכב פרטי, עלינו ליישם את עקרונות העירוניות המתקדמת בלב בירות המטרופולינים- בבאר שבע בנגב, ובחיפה בצפון.
הדרך למשוך אוכלוסייה חזקה לנגב ולגליל אינה באמצעות הבטחה ל”ווילה בזול”, אלא באמצעות יצירת חוויה אורבנית איכותית שיכולה להתחרות בזו של המרכז, ואף לעלות עליה. עלינו לבנות בנגב ובגליל מרכזים עירוניים תוססים, נגישים, מרושתים בתחבורה ציבורית יעילה, ומלאי הזדמנויות תרבותיות וחברתיות. זוהי הדרך ליצור צמיחה בת-קיימא וציונות מעשית במאה ה-21.
עתיד המגורים בישראל אינו תלוי בנוסטלגיה לווילה פרטית. הוא טמון בעושר המרחב הציבורי, בקהילתיות ובנגישות. בעיר שנעים ללכת בה, לגדול בה ולחיות בה. כי בסופו של יום, החיים העירוניים המשמעותיים ביותר מתרחשים ברחוב, ולא מאחורי גדרות.
